#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. מה מברך הכוסס את האורז?<br>2. מה מברך אם אפיו ובישלו?<br>3. מה מברך בסוף?	"1. בורא מיני זרעונין. <br>2. ברייתא - אף אם הפרוסות קיימות מברך בורא מיני מזונות, ואין צריך לברך אחריו. [להסבר רבי יוסי ב""ר אבון - כשעשהו בלול ומעורב עם ה' מינים, שה' מינים לא בטלים אף אם מעורב בהם אורז]. רבי ירמיה - בורא פרי האדמה. [הנ""ל - כשזה אורז לבד]. בר מרינא בירך לפני רבי זירא ורבי חייא בר ווא - שהכל נהיה בדברו [הנ""ל - כשנתבשל ונתמעך]. ר""ש חסידא - בורא מיני מעדנים. [הנ""ל - כשהוא מטורף בקערה כמו שעושין עם ביצים ועם מיני בשמים. לפי שהרבה מינין מעורבין בו מברך בורא מיני מעדנים].<br>3. רבי יונה בשם ר""ש חסידא - אשר ברא מיני מעדנים לעדן בהן נפש כל חי בא""י על הארץ ועל מעדניה. וזה כרבי שמברכים ברכה אחרונה על בשר וביצים ה""ה מיני זרעים. וגם הנ""ל וגם רבי סוברים כרבן גמליאל שמברכים ברכה אחרונה על דברים שאינם מה' מינים. שלחכמים אין ברכה אחרונה רק על ה' מינים."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/כיצד מברכין/דף סג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. מה מברך בסוף על בשר וביצים?<br>2. מה מברך בתחילה על בשר וביצים (רבי חגי, קושית רבי יוסי)?<br>3. מב מברך על דבר שהוא כעין סולת וכעין חליטה?	"רבי אבא בר יעקב בשם רבי יצחק רובא - רבי כשהוא אוכל בשר או ביצה היה אומר אשר ברא נפשות רבות להחיות בהם נפש כל חי בא""י חי העולמים. <br><br>רבי חגי - בורא מיני נפשות. רבי יוסי הקשה שבמשנה כתוב על החומץ ועל הגוביי ועל הנובלות מברך שהכל נהיה בדברו. גוביי זה בשר. <br><br>רבי יעקב בר אידי בשם רבי חנינא - כל שהוא כעין סולת וכעין חליטה ומחמשת המינין - בורא מיני מזונות ומברך לאחריה ברכה אחת מעין שלש. כל שהוא כעין סולת וכעין חליטה ואינו מחמשת המינין - רבי יונה שלח רב זעירא גבי אילין דבית ר' ינאי ושחכתי מה ענו לי. רבי יוסי - מסתבר שהכל נהיה בדברו."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/כיצד מברכין/דף סג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. מה מברך מי שאוכל סולת?<br>2. מי שיש לו ספק ברכה, האם צריך להמנע מלאכול מאכל זה?	"1. רבי ירמיה הסתפק בזה, האם צריך לברך אחריה מעין ג' או בורא נפשות. והעיד רבי יוסי, שמאותו יום לא אכל יותר סולת בפני עצמו רק תוך הסעודה. <br>2. לא, רק באופן הנ""ל של ספק בברכה אחרונה."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/כיצד מברכין/דף סג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1 למה ברכת מעין ג' מסתיים ב""על הארץ"" ולא ב""בונה ירושלים""?<br>2. האם מזכירים מעין המאורע במעין ג'?"	1. נעשית כברכת פועלים, שמבואר פועלים שהיו עושין מלאכה עם בעל הבית - הרי אלו מברכין ברכה ראשונה, וכוללין של ירושלים בשל ארץ, וחותמין בשל ארץ. אבל אם היו עושין עמו בסעודתם או שהיה בעל הבית אוכל עמהן - מברכין ארבע. דבית ר' ינאי - היו מסימיים באמת בבונה ירושלים. <br>2. רבי אבא בר זימנא - רבי זעירא היה מזכיר בה מעין המאורע. ואמר רבי ירמיה שכיון שרבי זעירא היה מזכיר צריך להזכיר.	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/כיצד מברכין/דף סג		
